בואו נדבר קצת על Mark Kozelek.
יש סיכוי טוב שאתם לא מכירים אותו וחבל. כמו רב האמנים שהעלתי פה בזמן האחרון גם הוא בתחום הפולק-רוק.
תחילת דרכו בלהקה בשם Red House Painters הם היו אחת מהלהקות ש - 4AD החתימו בסניף החדש בלוס אנג'לס (ביחד עם ה Breeders, His Name His Alive ועוד) האלבומים שלהם נעו בין פולק לרוק אלטרנטיבי ונהנו מהצלחה לא רעה. עם הזמן ההצלחה קצת דעכה ומארק, שגם ככה היה הכח המניע מאחורי הלהקה התחיל להוציא אלבומי סולו.
למרבה ההפתעה הוא הבין שהוא חייב למשוך תשומת לב מהתקשורת כדי לחזור לענינים אז הוא עשה מעשה. הוא החליף את שם הלהקה ל Sun Kil Moon. ובלי למצמץ הוא מוכן להודות שזו הייתה החלטה עסקית מצויינת כי בעקבות שינוי השם שוב הייתה התענינות בלהקה.
הלהקה נקראת על שם מתאגרף מדרום קוריאה. ללהקה יש עוד מספר שירים על מתאגרפים.
התלבטתי קשות אם לבחור שירים שאני אוהב מאלבומים שונים של מארק אבל בסוף החלטתי פשוט להביא פה את 2 האלבומים האחרונים של Sun Kil Moon:
Among The Leaves יצא ב - 2012. האלבום ארוך ומכיל 17 שירים. מארק מספר שהוא בקלות יכל לפצל אותו ואפילו להרוויח כפול, אבל הוא רצה להשאיר את ההמשכיות של האלבום.
האלבום האחרון Benji יצא בפבואר האחרון. יש בו לא מעט שמות מוכרים כמו Will Oldam, Steve Shelly ועוד.
האלבום הוא על שם סדרת סרטים ישנה עם כלב באותו שם.
*** ערוך 23/06/2014 ****
אני מוסיף את רשימת השירים שהוא ניגן בבלגרד בתחילת החודש. אני יכול רק להמר שהרשימה תיהיה זהה למה שהוא ינגן פה. יש הרבה שירים משני האלבומים האחרונים ומעט ישנים:
עוד קצת חדשות:
בפוסט הראשון שלי בבלוג פרסמתי על להקה אוסטרלית בשם Husky. והנה הם מוציאים דיסק חדש בקרוב. הסינגל הראשון יצא בסוף החודש ומן הסתם 2 שניות אחרי זה אני ישתף אותו בפיסבוק שלי.
סדר השירים כמו בהופעות הקודמות. שימו לב שבהתחלה רב השירים מהאלבום האחרון ולקראת הסוף ה"להיטים".
מי שאין לו זמן לשמוע ורוצה ללכת על בטוח יכול להתחיל לשמוע מהסוף (:
אז מה לי ולהם? זה דבר ידוע שאני שומע מוסיקה במבטא אמריקאי בלבד (:
התשובה היא שבשנת 2000 הייתה תופעה שבשמה המדעי נקראת Garage Rock Revival וכתוצאה ממנה כל מי שהיה לו זוג אוזניות היה פשוט חייב להקשיב ל: White stripes, Strokes, Vines וכמובן Hives! (שימו לב שלכל אחת מהלהקות האלה יש בהתחלה The שהשמטתי)
אז גם אני הקשבתי! למרות המבטא!
בסה"כ לא רע, אם עוצמים עיניים ומנסים ממש חזק להתעלם מהמבטא (השוודי), ומהצורך שלהם להשוויץ עם חליפות אפשר להכליל את המוסיקה וסגנון השירה אפילו לסוג של Offspring.
לסיכום: The Hives אמורים לעלות ב 19:20. אני כבר יהיה שם!
אז קורט וייל בהופעה בישראל!
(אני כאילו מתעלם בנונשלנט מהעובדה שלא כתבתי פה מלא זמן וממשיך כאילו כלום)
זה באמת דורש פוסט חגיגי, וזה למרות שאני לא מהסופר מתלהבים ממנו.
לשם שינוי מגיע מישהו בזמן שיש מסביבו הייפ אדיר!
לדוגמא, אין דירוג אלבומים הטובים של 2013 שלא מכיל את האלבום שלו מ - 2013 Walking On A Pretty Daze:
אז קצת עליו...
הוא מופיע כקורט וייל (Kurt Vile) כשמאחוריו באופן קבוע להקת ליווי בשם The Violaters. הלהקה הזאת הכילה עד לא מזמן גם את Adam Granduciel איתו קורט ניגן באלבום אחד של The war on drugs (והתארח בשני). כשקורט עזב את הלהקה הוא טען שהוא בעצם סוליסט מאז ומתמיד ואפילו כשהם הופיעו כלהקה הוא היה מחמם אותם לבד. הלהקה עצמה עוד קיימת והאלבום האחרון שלהם יצא לפני חודשיים.
הנה רשימת האלבומים שלו, עם שיר אחד מכל אלבום:
את האלבום הראשון שלו Constant Hitmaker הוא הוציא ב - 2008, האלבום הכיל שירים שכתב בחמש שנים שקדמו לו. המילה Lo-Fi פשוט צועקת מהאלבום הזה: Breathin' Out by Kurt Vile on Grooveshark
הוא מוציא כל שנה גם איזה EP, ככה שאם התלהבתם יש לכם עוד מה לשמוע.
טוב, נו, עכשיו אחרי שכתבתי אני באמת חושב לבוא להופעה שלו בארץ...
דרך אגב הימור שלי הכרטיסים לבארבי (12.8) יאזלו כמה ימים לפני ההופעה אז מי שמעוניין שיזדרז להזמין אותם.
אז כולם מדברים על 20 שנה למותו של קורט קוביין. יופי.
כבר כתבתי בעבר יותר מפעם אחת שאת כל האהבה שלי למוסיקה אני חייב לאיש ושאין פריט מידע או מוסיקה שיכול להפתיע אותי שקשור אליו. וכתבתי גם על איך נירוונה הפכה לסל מיחזור אדיר. ולכן עכשיו אני לא מרגיש צורך להצטרף לחגיגת ההספדים. להפך אני מעדיף להביא מישהו פחות מוכר שלפני מספר שבועות מלאה שנה למותו.
מדובר על Jason Molina. בתחילת דרכו הוא החליף שמות ללהקתו כמו גרביים Songs:Albian, Songs:Radix, Songs:Unitas אבל לבסוף החליט על Songs: Ohia. הוא הוציא בין 1996-2003 עשרה אלבומים.
לאלבום האחרון הוא קרא Magnolia Electric Co. הוא כנראה מאוד אהב את שם האלבום כי הוא החליט להחליף את שם הלהקה להיות כשם האלבום. עם השם החדש הוא הוציא עוד 5 אלבומים. אני כותב "הוא" כי למרות שהנגנים שלו היו די קבועים הבסיס של הלהקות היה ג'ייסון והנגנים מידי פעם התחלפו. בנוסף הוא גם הוציא אלבומי סולו.
אני אוהב אותו כי הוא פשוט אינדי במיטבו. הוא זז בין האינדי רוק והפולק והכל תחת ענן ה Lo-Fi. לכן נכון לקטלג אותו עם Smog ו Bonnie Prince Billy. בכלל אם יש אמן שהוא מזכיר יותר מכולם זה Bonnie Prince Billy (אם אתם עוד לא מכירים אותו תוכלו למצוא דגימה שלו פה) שבלייבל שלו הוא הוציא את הסינגל הראשון. אם כי כמעט את כל האלבומים שלו הוא הוציא בלייבל הנהדר Secretly Canadian (ממש כמו Damien Jurado).
הסוף שלו קצת טראגי. מסתבר שכנראה בלתי אפשרי לכתוב מוסיקה טובה בלי איזה חיזוק של קצת סמים או אלכוהול. במקרה של ג'ייסון מדובר על הטיפה המרה. הוא היה מכור כבד. ב - 2011 המשפחה שלו הרימה קרן לאסוף תרומות אחרי ששנתיים הוא יצא ונכנס ממכוני גמילה ולא היה לו ביטוח רפואי.
באמצע מרץ שנה שעברה הוא נפטר מכיוון שהגוף שלו סבל מקריסת אברים. הסיבה לפי הרופאים אלכוהול.
קורטני לאב משוגעת באופן כללי זה דבר ידוע.
לא הייתי כותב עליה מילה אחת בבלוג אבל עכשיו אני כבר יכול להתאפק.
והאמת מגיע לה קצת מקום של כבוד. אני אפילו קצת מצטער שלא הכנסתי אותה בפוסט הקודם.
אבל מה כבר יש לכתוב עליה?
אמא שלה הוציאה אותה מהחזקה של אביה הביולוגי כי הוא הביא לה LSD בגיל 5, בגיל 9 הובחנה כאוטיסטית, בגיל 14 נעצרה פעם ראשונה (על גניבת חולצה), פרנסה את עצמה אחל משנות העשרה במשך שנים כחשפנית, הייתה הסולנית של Faith No More בתחילת דרכם (והעיפו אותה), נגנה בס ב Babes In Toyland (והעיפו אותה), את האלבום הראשון של הלהקה שלה Hole הפיקה קים גורדון מסוניק יות', ובעקבותיו הלהקה טסה עם Mudhoney לאירופה וחממה את The Smashing Pumpkins בארה"ב, למדה בודהיזם, נכנסה ויצאה ממרכזי גמילה מסמים אינספור פעמים, למעשה הבת שלה ושל קורט קוביין נלקחה ממנה אחרי שגילו שהיא לקחה הרואין בזמן ההריון, כשהיא לא הייתה מסוממת היא הייתה סתם שיכורה (ויש מספר תוכניות אירוח שיוכיחו את זה), וכמובן יש לא מעט מאמינים שהיא עומדת מאחורי המוות של קורט קוביין. וברור שהבאתי רק את קצה הקרחון.
בקיצור משעממת או במילים אחרות למיילי סיירוס יקח עוד יובל בשביל להגיע לכמות השערוריות שקורטני הייתה מעורבת בהם. אבל עם כל הבלאגן את המוסיקה שהיא עשתה אי אפשר לקחת ממנה. האלבום הנ"ל הוא האלבום השלישי של HOLE, זה האלבום שהיא צורחת בו הכי פחות אני חושב שהוא המצליח והמוצלח מבין ארבעת אלבומי הלהקה.
כבר היה לי פוסט על נשים כשרוניות שמצליחות לשיר ולנגן באותו זמן ששם התמקדתי רק בנשים עם קריירת סולו.
הפעם אני לא בררן.
יש פה גם להקות נשים וגם סולניות עם דבר אחד משותף:
כולן יודעות להרעיש עם הגיטרות שלהן. אז מי שהאוזנים שלו עדינות מוזמן לחזור בפוסט הבא.
ועוד הערה בדרך כלל אני נותן כמה מילים על הלהקה, אבל הפעם יש הרבה לינקים אז סלחו לי.